BD"H, Rabbi Lord Jonathan Sacks

I thought this blog might as well have been dead for multiple reasons, but as the rabbi in the title just passed, I thought I would put something out there in his memory.

In my mind, the greatest title a rabbi could have is "Rabbi Lord", which is the title Rabbi Sacks had for many years. We all know that "rabbi" commands Torah-respect for the individual. But "Lord" is a word of world-wide empowerment. Lord makes one sound truly mighty. I think Rabbi Sacks zt"l fulfilled both of his titles. He was a top-notch leader of the Jewish community, and he also did his best at navigating British politics.

I don't know too much about Rabbi Sacks' teachings, but the little that I have on occasion seen and heard has always been very inspiring. I was profoundly inspired from a recording of an idea his whatsapp group sent out Elul before last. In it, he brought the story of a woman who spoke to a reporter about prayer. When asked what she says during her prayers, she said she does nothing, she only listens (to God). And what does God say, asked the reporter. Nothing, she answered. He listens, too.

When I first heard that, I was confused. I didn't understand what any of that meant. But the Rabbi Sacks proceeded to explain the idea that during tefillah, there's a kind of special back-and-forth with Hashem. While yes, we do speak during prayer, at the same time, we're also listening for Hashem. And Hashem, for His part, is waiting and listening to us. Mutual listening for each other. it was something I had never considered before and was truly in awe by the idea.

Rabbi Sacks, I never knew you personally, but I've heard many times of your striving to bring Jews from all four corners and all communities together. The world now has a Rabbi Sacks-shaped hole in it. May your neshama receive the highest aliyah, B"H.

תנצב"ה

Praise the Lord and pass the ammunition

 הכותרת היא שם של שיר שגיליתי היום. השיר קצת ריגש אותי לשמוע (גרסה אחת אפשר לשמוע כאן). מבחינתי אפשר לתרגם את השיר הזה גם לתותחניא תובב"א. לא מוגדר בשיר לאיזה סוג תחמושת הוא מתייחס...

Praise the Lord and pass the ammunition/Frank Loesser:

Praise the Lord and pass the ammunition
Praise the Lord and pass the ammunition
Praise the Lord and pass the ammunition
And we'll all stay free

Praise the Lord and swing into position
Can't afford to be a politician
Praise the Lord, we're all between perdition
And the deep blue sea

Yes the sky pilot said it
Ya gotta give him credit
For a sonofagun of a gunner was he

Shouting Praise the Lord, we're on a mighty mission
All aboard, we ain't a-goin' fishin'
Praise the Lord and pass the ammunition
And we'll all stay free

Praise the Lord (Praise the Lord) and pass the ammunition
Praise the Lord (Praise the Lord) and pass the ammunition
Praise the Lord (Praise the Lord) and pass the ammunition
And we'll all stay free

Praise the Lord and pass the ammunition
Praise the Lord and pass the ammunition
Praise the Lord and pass the ammunition
And we'll all stay free

יש משהו מאוד ביינישי בשיר: ספרא וסייפא, לחימה עם תורה, "הלא כה דברי כאש נאום ה'", וכן הלאה. מזכיר לי את העלון התורני  שהוצאתי לחטיבה שלי בזמנו "אש ורוח". הלוואי שנזכה שהרוח הזאת תשוב ותפעם בחיל ובצבא.

מחשבות בעקבות יום הבחירות ו' אדר תש"ף

כן, יצאנו אתמול להתנדב. הדרמנו קצת לאשקלון, הצטרפנו אל המטה האשקלוני, קיבלנו חולצות מגניבות שאין לי מושג מתי ועד ייצא לי ללבוש אותן, הצטוותנו ויצאנו לדרך.

היו צחוקים, היו כלבים שנבחו עלינו, הביא פיצה ועוגה ומטבעות שוקולד למטה (יעני, שולחן 'הפקר' נייד)...

מה לא היה? אנשים שהשתכנעו לצאת ולהצביע ימינה.

אתמול נפקחו לי קצת העיניים: אנשים שהם לא חובשי כיפה פשוט לא מכירים מישהו מלבד ביבי. ביבי, ביבי, ביבי. ליכוד נשמע גם פה ושם. אבל ביבי בכל מקום. אשריהם שהם לא שמאלנים (אני לא רוצה לחשוב על מה הפעילים במרכז היו צריכים להתמודד עם)...

אבל! לא רק שהעם מנותק מהפוליטיקה, הפוליטיקאים מנותקים מהעם. מאתמול בערב יש לי תמונה בראש של כל מיני כנסים של ימינה/מפלגות דתיות מהשנים האחרונות, קהל גדול, מרימים את הח"כים על הכתפיים וכו'.

 זו אשלייה! קומץ של צאצאי מפד"לניקים מגיעים להתכנסויות האלו. ברור שהם ירקדו לצלילי "לילילילי", "שאו שערים" ו"שורו הביטו". ברור שהם ישמחו לראות את "האנשים שלנו בכנסת". אבל מחוץ לבועה הפסטורלית הזו של "הדתיים", יש אחוזים עצומים של עם ישראל שפשוט. לא. מכירים. את הדתיים. חד משמעית. לא פלא שמעולם לא הצלחנו לחזור ל12 מנדטים של "משהו חדש מתחיל". זה היה פוקס, נס, לא ברור בעליל. נכון להיום, משהו כמו 99% מהמצביעים של גלגול המפד"ל הם חובשי כיפה.

סיון רהב מאיר כתבה הערב: "לא העם מקולקל אלא הפוליטיקה מקולקלת". ללא ספק. העם הימני ממשיך להבציע ביבי כי הוא לא באמת מכיר אפשרות אחרת. הוא לא מכיר אפשרות אחרת משום שהאפשרויות האחרות לא "יורדים" אל העם כדי להכיר להם את האפשרות שהם מציעים.

 רואים את אחד מהמתמודדים לנשיאות ארה"ב"The West Wing" אני לא יודע אם הדבר הזה נכון או לא, אבל בסדרה בראשית דרכו, לפני הפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, עובר בית-בית, מציג את עצמו, גורם לעם להכיר אותו, את דעותיו, השקפותיו וכו'. בפרק אחר מופיע מתמודד אחר עושה ערב שיח עם אנשים מקומיים באיזה בר או משהו, יש קצת אוכל, שתייה, אבל בעיקר הוא מציג את השקפותיו ויש לאנשים זמן לשאול שאלות ולדון איתו. והוא מאוד כנה בהצגת המצע שלו. שני האנשים האלה הם דמויות מרכזיות בסדרה ואכן זוכים בבחירות...אבל הרעיון המוצג לדעתי הוא טוב מאוד - אבל הוא לא מיושם בארץ. ולכן לא פלא שהמוטו של ימינה הפעם היה "הפעם שומרים על הבית" - זה משהו שבאמת הצליח - הם לא השיגו יותר ממקודם. שימור, לא מעבר. כי אין להם מושג באמת איך ללכת אל המעבר. הם נשארים בראש של מפלגה סקטורלית. לא נגיע לשומקום אם נשאר ככה קטנים, נרמסים.

ובכן, זה המצב, וחבל באמת שזה כך.

שנזכה שמנהיגיניו יפקחו קצת את העיניים, שנזכה להתאחד יותר עם שאר עם ישראל.

My Miracle - Thankful To Be Alive

When I was in Basic Training, we had a day – a Friday, for some reason – in which we learned how and got to actually throw a hand-grenade. We were divided into small groups of soldiers moving between the different practice stations. Upon completion we were moved toward the practical part – first throwing a practice grenade and then moving on to the real deal.

Having completed most of the practice stations, I moved on to the last one, which was: what to do if the grenade falls in the radius of where you’re standing. What we had to do was, at the drop of a rock that symbolized the grenade, run out of the area and then fling ourselves onto the ground, with our hands covering our heads. When it was my turn, I did just that, and as I hit the ground at raised my hands, I felt a horrible, horrible crack in my shoulder and my arm, uncontrollably, snapped to my side.

It took almost two years, well after my service, before I learned that my shoulder muscles had torn, maybe quite badly (I’m still in the middle of checkups), but at that moment I was in terrible pain. None of the sergeants had any idea what my problem was, and I could see it written on their faces: I was surely faking. That’s how the military mentality is: A guy could be the most obedient soldier, but if he says he isn’t feeling well in the middle of training, it must mean that he’s faking. I don’t blame them: My shoulder had dislocated and snapped back into place on its own – and this is a condition that nobody I know has ever heard of. When I later explained what I felt to the unit’s medical officer (not a trained doctor, mind you), he raised his eyebrows and said: No way your shoulder dislocated. You wouldn’t be able to move it if that’s what happened. I had the last (cynical) laugh years later when it turned out that I had been right.

So, barely able to move my arm, certainly not able to put on the bulletproof vest that we had to wear when throwing the real grenades, I wasn’t able to throw that day and instead threw one a few weeks later.

Anyway, in most of my medical problems, I don’t usually question why Hashem gave me those. In some cases, yes. But this wasn’t one of those cases. And yet, I found myself thinking about it on Wednesday night, when an incredible realization dawned on me: What would have happened if my shoulder had torn and subsequently dislocated and snapped into place that first time – maybe half just half an hour later? It could’ve been just when I was supposed to remove the pin and toss the grenade – it could’ve actually fallen in the throwing station – and chas v’shalom, I may not be alive today to write down this!

This realization struck me: I have been saved by Hashem. And it took me almost three years to come to this realization.

And as I continued to dwell on this realization over the next day, I realized: On Rosh Hashanah of that year, the Heavenly Court may have decided: Harel is going to be terribly injured or killed chas v’shalom during grenade-training. And then Hashem rose up and said: Wait, Harel has yet to fulfill his duty in this world (whatever that may be). I’m letting him off easy with a shoulder injury!

And I’ll end with a quote from Rabbi Ari Bensoussan: “מה יתאונן האדם חי – דיו שהוא חי! , You’re alive! What more do you possibly need?!”

Thank you Hashem.

The Mystery of the Vilna Gate-Caper

...is yet to be resolved.

Okay, I've been quite intensively researching the origins of the famed Vilna-gate title-page that appears in most modern gemaras:


Yup, this old thing. Anyway, I've made some interesting discoveries, which will be for another time, when I'll have more koach to write about it.
What boggles my mind is that no one seems to care who made this. It's an engraving, and from a base look, it's quite good. But who made it? Nothing. Nadda. Now, researching different versions and editions, I managed to make out some signatures - but their meanings are unclear.

I hope to go later this week to the NLI (National Library of Israel) in hopes of maybe digging up more info. I'll be quite bummed if they don't have an answer.

For me it'll be an adventure, though. This'll only be my second time at the NLI, and actually walking up to a worker there for info...well, hope it'll turn out alright.

Will update eventually.

Wojtek, or: Every Artillery unit has an awesome symbol than Keren-411

I watched today a short video about an Asian bear who was adopted during WWII by the 22nd Artillery Unit in the Polish Army whom they named Wojtek (happy warrior). Wojtek was eventually drafted into the unit and assisted greatly during ensuing battles and made it to the rank of corporal.
Eventually, the unit adopted a new insignia: Wojtek holding an artillery shell (now my profile pic).

And I'm left here wondering, as an art-and-graphics enthusiast and a former artillery corpsman, why in Hashem's Name, does every artillery unit have a cool symbol but mine?

Meet the 411th Battalion, Gdud "Keren". Keren means either horn or ray. The proginators of the battalion decided to go with the latter. And lo and behold, Keren's insignia is...a Howitzer on a sun backdrop. A sun? Seriously? Instead of blasting our enemies with explosive fire, we'll give them milk 'n' cookies and hugs 'n' rainbows 'n' pretty suns.

Oy gevalt...

I've seen an artillery insignia that has a shell designed like a shark. I've seen one with a tiger, one with a dragon (albeit, a lame-looking one, but still cooler), one with a stag, etc. But we get stuck with a pretty sun...sigh.

Why couldn't we have gotten some kind of horned creature? A rhino, a goat, a stag, a ram, even a unicorn...

Just some maddening thoughts I have on the subject...

הצהרת כורש 2? בואו לא נגזים...

שלא תטעו מהכותרת. סתם חיפשתי דרך לבטא את הרגשות שלי על ההצהרה של טראמפ הי"ו לגבי תוכנית המאה לה חיכינו בכיליון עיניים וחשש מהול בעצבים על הממשלה שלא מצליחה להקים את עצמה בתקופה כה קריטית.

בסיעתא דשמיא, טראמפ שליט"א הבין שאין לו למה לחכות לישראלים (עבדיו הנאמנים) כי הם לא הולכים להתאפס על. עצמם בקרוב. לכן הוא החליט כבר לפרסם סוף סוף את תוכנית התוכניות.

טרם עברתי על התוכנית בעצמי, אבל כותרות רבות זועקות מרחבי אתרי החדשות שמספיילרות את תוכן התוכנית.

יש המכנים את התוכנית "הצהרת כורש 2" (או שלוש, כי תכל'ס- הייתה כבר הכרזה על ירושלים וצ"ע ודוק')

אז מה אני חושב על התוכנית? אני קצת מודאג מהאפשרות שהיא תצא לפועל. כלומר, מחד - שלום זה דבר מבורך ללא ספק. אבל קשה לי לסמוך על אויבינו שמעבר לקו.

אבל ההשקפה הגיאו-פוליטית שלי היא פחות עניין הפוסט. אני תמהה למה אני לא חשבתי על ההגדרה הזאת "הצהרת כורש 2". מעבר לכך שישנן חששות רבות לצד השמחה של התוכנית, בעולמנו שאנחנו מוצפים בידיעות מרעישות מדי רגע ורגע, ההכרזה הזאת איכשהו נדחקת הצידה, לצד מותו של קובי ברייאנט, וירוס הקורונה, סערת נתוני גיוס החרדים, הבחירות בארה"ב, הבחירות בישראל, ברקזיט ועוד ועוד נושאים שונים ומשונים (בריטים הם משונים, מה לעשות. האמת צריכה להיאמר).

מפה לשם, אני מוצא את עצמי לא מתלהב יותר מדי מהתוכנית, אע"פ שהיא ממש לארג' כלפינו, יותר לארג'ית מתוכניות עברו.

אלו מחשבותיי על התוכנית.

בשורות טובות בע"ה.

Healthcare Woes

Dear Americans,

I think I understand you people a little better now.
I spent about nine hours (!!!) yesterday with a needle in my arm (!), near-aimlessly wandering from hospital waiting-room to hospital waiting-room or else impatiently tapping my foot while waiting for my name to be called.

Now I know why your Healthcare drives you crazy. Ours practically drove me crazy.

Here's to better Healthcare.

חיל התותחנים, נזכור אותך תמיד

מתישהו במהלך השירות, פיתחתי אובססיה מסוימת לחיל שלי דאז, חיל התותחנים. משהו מגאוות היחידה חדר עמוק ללב. בשנה האחרונה התחילו שמועות מאוד מטרידות לגבי חיל התותחנים. זה התחיל מכך שהחליטו לשלב בנות בגדוד נמר, אחד מהמעוזים הלא-מעורבים האחרונים של החיל, והמשיך בכך שהיו שמועות שאותותו זה קורה גם לגדוד קרן (הגדוד שלי), עד שבסופו של דבר, איגוד הישיבות יצא בהודעה רשמית שמוציאים את הביינישים משני החילות הבעייתיים ביותר - תותחנים ומוד"ש (המכונה אס"ק). לאחר מכן הקתמ"ר יצא בוהדעה חגיגית שהולכים לשנות את שם החיל למשהו "יותר מגדרי", or something.

כל יוצאי החיל הדתיים נענעו בצער. האמירה היא "הא הא, העפנו את הדתיים אז אפשר לחגוג עכשיו..." למעשה, יש פה חיל שממשיך בצניחה חופשית אל עבר תהום שספק אם יצליח לצאת ממנו. הפמניסטים ששולטים כעת בחיל בוחרים לעצום את עיניהם מהמציאות המרה שהגדודים במעורבים הם פשוט גרועים, ואין צורך לפרט את כל הפעמים בהן גדודים לא-מעורבים היו צריכים לתגבר את הגדודים המעורבים שלא הצליחו להתגבר על המשימות שקיבלו (שלא נדבר על הפרה המסכנה שנורתה על ידי אחד מאותם גדודים באמצע אימון...).

חיל התותחנים הישן, החיל של ה"מרכזניקים", עומד להיעלם. נשאר עוד מחזור-שניים של ביינישים בגדוד קרן. לאחר שהם ישתחררו, זהו. הכל הלך פייפן.

בשבועות האחרונים התחלתי להכין כמה דברים שמביעים את הצער (וגם קצת ציניות) על מפלתו של החיל.

להלן אחד הדברים, קינה שכתבתי בנושא.

הקינה מבוססת על "אש תוקד", הקינה הידועה מצום ט' באב. המנגינה פשוטה, החרוזים פשוטים, ו"אש" זו מילה שמאוד  קשורה לתותחנים. על מבנה הקינה: כל מילה ראשונה של כל בית היא מקורית מ"אש תוקד בקרבי", אך משם והלאה הכל שונה וכוון אל חיל התותחנים. בקינה הצלחתי לשלב ארבעה מתוך ששת הגדודים הרגילים של תותחנים - קרן, נמר, הרעם ודרקון. קצת שכחתי מרשף. אולי יבוא יום ואני אתקן את זה. כמו"כ, לא התייחסתי לאיכון.

מוקדש לחיל בתפארתו, כמה שלא לעגו לך במהלך השנים. כעת יש על מה ללעוג ולבכות. מוקדש גם לכל יוצאי החיל הדתיים ומכבדי היחידות הלא-מעורבות. ננוחם מן השמיים.

קינה על הוצאת תותחנים מההסדר

"על אלה אני בוכייה, אמר"לי, אמר"לי יורדה שמן 2640, כי רחק ממני מסו"ל משיב נפשי היו פגזיי שוממים כי גברו אג'נדאות."

אש תוקד בקני/הראל, טבת תש"ף

אש תוקד בקני בהעלותי על גברילי, בצאתי משבטה

וקינות אעירה יען כי אזכירה, בצאתי מחֵילַא.

אז יקרא מסו"ל וישבצני בסוללה, בצאתי משבטה

ותוקנן הסוללה על נופלה, בצאתי מחילא.

ביתי השטח ושבטה המלון, בצאתי משבטה

ויישבר האמר"ל ועצר השעון, בצאתי מחילא.

גלי עיני ואראה מטרה, בצאתי משבטה

ואפספס ירייה ויפול בשממה, בצאתי מחילא.

דגן גדל בשדרת המפקדים, בצאתי משבטה

כבודנו התנדף ועלינו יורדים, בצאתי מחילא.

הַשכּם והַערב עם תומ"ת-רוכב, בצאתי משבטה

וירדמו השומרות והאויב מתקרב, בצאתי מחילא.

ומראה הנוּרַא כאש התורה, בצאתי משבטה

וייתקע הסדן ויהיה פחד נוֺרא, בצאתי מחילא.

זבח וקליק בקידוש-אחר-תפילה, בצאתי משבטה

ויערבו הכלים ותיפול מערכת ההפעלה, בצאתי מחילא.

חגים ושבתות ופגזים וארטילריות, בצאתי משבטה

הורדת קצב והחלשת הכוחות, בצאתי מחילא.

טובו הסמלים בגדוד הנמרים, בצאתי משבטה

במקום לוחמים נשארנו משוררים, בצאתי מחילא.

יוֺבֵל וחמישה בגדוד דרקונא, בצאתי משבטה

ויוַתר להם כלום מלבד נשמה, בצאתי מחילא.

כפורת וצריחון בראש הכלי, בצאתי משבטה

ונעלם המגב ואין בכלל דלי, בצאתי מחילא.

לויים וכוהנים מערימים ומגביהים, בצאתי משבטה

ויפלשו בנות ונהיה כרעמים, בצאתי מחילא.

משה רב-חטיבה ורועי רב-אוגדה, בצאתי משבטה

ויעזוב המכ"ש את מטבח המפקדה, בצאתי מחילא.

נערוך מלחמה וניתן אש עם מה שיש, בצאתי משבטה

ותעלה האג'נדה ולניצחון אין דורש, בצאתי מחילא.

סתרי ביטחון-מידע ופק"ל עשן-לבן, בצאתי משבטה

ונרתע ונפחד אפילו מדורבן, בצאתי מחילא.

עולות האלפ"ות ונושאות מיטב-ציוד, בצאתי משבטה

ויתקוף פח"ע והגדוד נופל שדוד, בצאתי מחילא.

פארי הקרנות בגדוד מגולן, בצאתי משבטה

ותעמוד חיילת ותניף דגלן, בצאתי מחילא.

ציצת הסדן וניצנוץ שני-המאג, בצאתי משבטה

ויתייבש התומ"ת והמג"ד ידאג, בצאתי מחילא.

קדושה בכיבוש והגנה ושמירה, בצאתי משבטה

הסתנן האויב וישנו בעמדה, בצאתי מחילא.

רנה וצהלה ומורל ואוס, בצאתי משבטה

והעם ראה ובכה וינוס, בצאתי מחילא.

שולחן מלא צ'וקולוקים, בצאתי משבטה

גזר וחסה במקום סטייקים, בצאתי מחילא.

תורה ולחימה ובדיחות של ביינישים, בצאתי משבטה

תלונות וקבילות ויועצת הנשים, בצאתי מחילא.

אל הבקו"ם בשמחה אני בא, בצאתי משבטה

הגיע הרמטכ"ל והרים גבה, בצאתי מחילא.

תורה ולחימה ורוח נכונה, בצאתי משבטה

ששון ושמחה וקשירת-חנ"ה, בשובי לחילא.

The Very Original Title Of "First Post!!!"

Shavua Tov!
Well, as the blog's name suggests, my name is Harel.
I'm wary of social media accounts for a number of reasons, but recently I became aware that blogs are still a thing, so I figured I'd give it a go. I need some sort of outlet to dump all of my ideas and this is it.
A little about me: I'm Israeli born and bred, but have lived in the USA for a few years when I was a little kid, which is where the English kicks in. I'm currently a Yeshiva student at a Hesder Yeshiva in the south but I'm post-Hesder, having already completed my full service (in the Artillery corps and the Rabbinate corps). I'm at a stage where I'm trying to figure out what profession to go learn.

I like drawing, graphic design, reading, writing, hiking, walking, history and more.

Since I'm bi-lingual [and some Beinishim may say tri-lingual (Aramaic...)], I'll be posting both in Hebrew and in English (with an occasional dash of  Aramaic...), depending on my mood and/or the content that I want to let out into the world.